ערך מיטיב ליום - השפעה בימי מלחמה

לשבריר שנייה יש תחושה שהמלחמה נגמרה וחזרנו לשגרה,

אם לא אשמע או אקרא חדשות זה מרגיש כאילו זאת שגרה עם דריכות.

התחושה הזאת צצה לה אצלי השבוע

מתן חזר לקצת,

הילדים במסגרות,

פותחת את הבוקר בקפה עם חברה טובה, מרכלות, צוחקות.

בצהריים מסתובבים ברחבי הקיבוץ

ואפילו אין חשיבה על איפה נמצא המקלט הקרוב.

ילדים מתרוצצים להם,

אבות נמצאים בכל פינה.

לשבריר שנייה יש תחושה שהמלחמה נגמרה.

אבל אז,

נופל האסימון,

זה רק לרגע קצר שמתן פה,

זו הפוגה קטנה בשביל להחזיר את החטופים,

כי רגע אחרי,

מתן, ואבות נוספים כמותו, ישובו למלחמה,

והמלחמה תימשך.

איך יראה ההמשך? לא יודעת

איך זה ישפיע על העורף? אני לא יודעת

איך זה ישפיע עלינו בבית? אין לי שמץ של מושג

אני רק יודעת שלשבוע הזה של ההפוגה יש השפעה כל כך גדולה

שמחנו עם שחרור החטופים

בכינו על מי שנשאר מאחור

כעסנו, צחקנו, נשמנו לרווחה עם חזרת הילדים

והחסרנו פעימה שאמרו שיש עיכוב…

נהננו מקצת נורמליות ושיגרה,

אבל המחשבה שזה רק לזמן קצר קיננה מאחורי המוח כל הזמן..

ההשפעה של המלחמה הזאת לא תיפסק בקרוב..

רכבת הרים של רגשות,

של מצבים מנוגדים כל כך ושל פגיעה

באמון, בביטחון ובמרקם החיים.

 ולכן אני כאן, נותנת לעצמי ולכן

ערך מיטיב ליום - השפעה בימי מלחמה.